בשלב מסוים בחייך, יידרש ממך במקום העבודה, במסגרות השונות וביוזמות אישיות לקידום עצמי, לדבר מול קהל. מדובר באחד הפחדים הנפוצים ביותר עמם מתמודדים בני אדם ונמצא בראש רשימת גורמי החרדה. בין שהגיע תורך להציג פרזנטציה או רפרט בלימודים גבוהים, או אם זכית לתפקיד ניהולי וכעת עליך לנהל ישיבת ניהול או להנחות השקת מוצר, או אפילו אם התחלת משרת הוראה וישנם קשיים לשלוט בקהל הקשה, אלו כמה עצות יעילות על איך לדבר מול קהל, שיסייעו לך לעמוד באתגר בהצלחה ולכבוש את החדר ואת קהל שומעיו.
יש להתכונן לכל תרחיש
האם ישנו צורך באמצעי הגברה? כדאי שיהיה לך גיבוי יעיל. תקלה במיקרופון ה"מדונה" שהכנת לך על מנת לאפשר דינמיות בהרצאה לא צריכה להיות סוף העולם. מוטב להציב מיקרופון נוסף ליתר ביטחון. מוטב שנהיה בקיאים היטב בחומר ונכין דף מסרים מסוכם שיעזור לנו לשמור על שיח בגבולות התוכן שלנו וימקד אותנו. מומלץ לכתוב שאלות אפשריות שעשויות לעלות מהקהל ולהכין תשובות איכותיות.
שפת גוף בטוחה
תנועות גוף עצבניות, התנודדות מצד לצד, ידיים בכיסים, פשפוש וחיטוט בידיים בשיער ומחוות רבות אחרות משדרות מתח, חוסר ביטחון ומרתיעות. על מנת להימנע מתנועות אלה, מומלץ לעמוד כאשר רגל אחת ניצבת מול השנייה ולשמור על יציבות מדרך הרגל. במידה ואי השקט מכריח אותנו לזוז, מוטב לנוע באופן רצוני שישדר דינמיות וביטחון שאנו יודעים לאן אנו הולכים. במקרה כזה, כדאי להתהלך במרחב תוך כדי ההרצאה.
יישום טכניקות התמודדות עם מתח
לא רק איך לדבר מול קהל חשוב לדעת, אלא איך לעמוד מול קהל.
לפני העלייה להרצאה, יש למצוא פעילות הדורשת ריכוז שמסייעת לך להירגע.
- יש אנשים שמסייעת להם התעסקות כלשהי עם הידיים כמו ספינר, כדור לחץ או שרבוטים יעילים לאנשים מסוימים.
- אחרים עושים תרגילים גופניים פשוטים.
- משחקי לשון שונים וחזרתיים יכולים גם הם להרגיע.
- תרגילי נשימה נמצאו גם הם יעילים להתמודדות מיטיבה עם חרדה. יש לנשום עמוק מהאף ולנשוף לאט מהפה. לאורך התרגיל, שמירה על מודעותך לתחושות הגוף ולרשמי החושים מהסביבה תסייע לך לאט לאט להתמקד ולשמור על נינוחות.
תרגול בבית
מומלץ לתרגל את ההרצאה מספר פעמים מול המראה או מול מספר מצומצם של אנשים שיש לך אמון בהם. ככל שנחזור על הדברים יותר פעמים, הם יהיו מוכרים וירגישו טבעיים יותר גם מול קהל גדול.
מעוניינים לתרגל באופן מקצועי יותר? צפו בקורס דיבור מול קהל שלנו – "מפיק ברכיים לכפיים"
הפעלה אקטיבית של הקהל
מול קהל שאינו מגיב, אי הודאות מגבירה את החרדה. מה הם חושבים עלי? האם הדברים ברורים בכלל? בטח איבדתי אותם כבר מזמן. כדי להתמודד עם כל החששות הדרך הכי טובה היא לנטרל את הפאסיביות של הקהל. אפשר לזרוק בדיחות קטנות לאורך ההרצאה ל"בדיקת עירנות" או לשאול שאלה פתוחה. להזמין את הקהל להרים ידיים אם הדברים מוכרים להם. מומלץ להשאיר מקום לשאלות לא רק בסוף ההרצאה אלא בשלבי ביניים שונים על מנת לסכם את הדברים ולהתחיל לבנות כימיה עם הקהל.
דיבור בוטח
כשאנו מדברים על איך לדבר מול קהל, לא רק התוכן חשוב, אלא הצורה בה התוכן מוגש. הקהל מזהה בקלות חוסר ביטחון או בלבול ומוטב לא לשדר לו רושם כזה. מומלץ להימנע ממילים כמו: "לדעתי", "אני חושב", נדמה לי ש…", "רק רציתי לומר ש…" וביטויים אחרים שמשדרים נימה מתנצלת או חסרת ביטחון. יש להגיע כשהמסר ודאי ובטוח.
מומלץ לתרגל דיקציה
בהמשך ישיר לצורת דיבור בוטחת, חשוב שההגייה תהיה ברורה. אין דבר שיותר פוגע בביטחון מאשר צעקות מהקהל: "מה אמרת? לא שומעים!". יש להקפיד על הגייה מוקפדת של העיצורים וניתן לתרגל זאת בימים שלפני ההרצאה בבית ומול אנשים.
