איך לדבר עם כל אחד\ת

כולנו מכירים את זה. אנחנו נמצאים בסביבה חדשה – מסיבה, שיעור באוניברסיטה, כנס עסקי או אקדמי– ולא יודעים איך לפתוח בשיחה עם האנשים שלידנו. מסביבנו אנחנו רואים אנשים אחרים מדברים, צוחקים ויוצרים קשרים, בזמן שאנחנו לבד, מרגישים מנותקים ונבוכים.

שיחות היכרות – מה שמכונה באנגלית small talk – גם הן סוג של סיטואציה רטורית, וגם להן יש כללים שאפשר ללמוד כדי להשתפר.

ספרו של לייל לאודנס, How to Talk to Anyone, מציג כלים שילמדו אותנו איך שיחות עם אנשים זרים יכולות להפוך מסיטואציה מלחיצה לעניין פשוט ואפילו מהנה.

אז כמובן שקראנו, בדקנו וסיכמנו עבורכם את החלקים החשובים:

פתיחת שיחה

זה החלק הקשה ביותר. איך פונים בכלל לאדם זר? הנה כמה דברים שיעזרו לכם להתחיל:

פתיחי "אנחנו" – התייחסות לדברים שמשותפים לנו ולבני השיח שלנו. לדוגמא: "שמעתי שהמרצה הזה מצוין, הולך להיות לנו ממש מעניין"; "וואו, מייבשים אותנו כאן, הא?", וכדומה. פתיחים כאלו עובדים, כי הם מתייחסים לסיטואציה שכולנו נמצאים בה עכשיו וסביר להניח שגם בן שיחנו חושב כרגע על אותו הדבר. כך אנחנו יוצרים תחושה מיידית של שותפות.

פתיחי "זה" – התייחסות לתחומי עניין משותפים. זה יכול להיות אירוע שקרה לאחרונה וכולם יודעים עליו (ארוויזיון, גמר ליגת האלופות) או משהו שמשותף לקבוצה הספציפית (מישהו קיבל מינוי / קידום, המארח שפך על עצמו בירה בטעות). אם בהתחלה קשה לנו לאלתר – אפשר להכין את הנושאים מראש, כל עוד אנחנו יודעים משהו על אופי הקהל באירוע שבו נהיה.

פתיחי "אתה" – התייחסות לדברים שאנחנו יודעים על האדם שמולנו: דרך מכרים משותפים, מכך שקראנו על משתתפי הכנס מראש, או פשוט דרך משהו שהם אומרים או לובשים. זה נוטה להיות פתיח מוצלח כי אין אדם שלא אוהב לדבר על עצמו. כמובן, עדיף שהדבר שאנחנו אומרים יהיה חיובי, או כזה שמעודד את האדם לספר יותר על עצמו. למשל: "היי, אתה לא אח שלי \ עובד עם…"? או "החולצה שלך ממש יפה! אני בדיוק מחפש כזו, מאיפה היא?"

איך את/ה מבלה את זמנך? – זה פתיח גנרי, שאפשר להשתמש בו גם אם אין סיטואציה משותפת או נושאים משותפים, ואנחנו לא יודעים כלום על מי שמולנו. השאלה הזאת היא שונה מ"מה את/ה עושה", שלרוב מתפרש כשאלה על עבודה. היא פתוחה יותר, ומאפשרת לאנשים לספר על מה שבאמת מעניין אותם – זה יכול להיות עבודה, תחביבים, משפחה ועוד.

שימור השיחה

מה שהספר מציע הוא להסתכל על שיחה כעל משחק פינג פונג: אם רוצים שהמשחק ימשיך, ההגשות שלנו צריכות להיות כמה שיותר נוחות. דרך פשוטה לעשות את זה היא לשים לב לנושאים חדשים שמי שאנחנו מדברים איתו מכניס לשיחה ולשקף אותם חזרה. נניח שאנחנו שואלים מישהו אם הוא ראה את המשחק שהיה אתמול, והוא אומר: "כן, בדיוק הספקתי אותו אחרי שחזרתי הביתה מחיפוש דירות". אנחנו יכולים להמשיך לדבר על המשחק, אבל ניתנה לנו כאן הזדמנות להזיז את השיחה למקום חדש שמעניין אותו ולשאול: "חיפוש דירות?", או: "ואללה! לאן אתה עובר?" בצורה כזו נוצרת שיחה דינמית ומעניינת יותר.