- דמגוגיה וסיסמאות? לא בבית ספרנו
תלמידים שלומדים להתדיין ולהתווכח בצורה מקצועית, מבינים את ההבדל העצום בין טיעון מבוסס לטענה או סיסמה ריקים מתוכן. כמורים, אם תבקשו מהתלמידים לטעון טיעון שמסביר את עמדתם, ולא רק לחזור שוב ושוב על אותה טענה, תצליחו לפתח תלמידים בעלי חשיבה ביקורתית שלא ילכו שולל אחרי כל כותרת, סיסמה או פרסומת, אלא תלמידים שישאלו למה ויבינו מתי "מורחים" אותם.
- תנו להם לדבר – סודות השכנוע מתחילים בכיתה
בעולם תחרותי שבו הגלובליזציה מעבירה משרות לצד השני של העולם, אין להמעיט בחשיבותן של יכולות השיווק העצמי והעמידה בפני קהל. במסגרת יום הלימודים, ניתן למצוא ולהעניק לתלמידים אינספור הזדמנויות בהן יוכלו להציג, לדבר ולשכנע בפני הכיתה. זה יכול להיות קשור לחומר הנלמד, לחוויה אישית או אפילו לעימות בשאלה מי גדול יותר, לאו מסי או כריסטיאנו רונאלדו. מורים, פשוט הסבירו את העקרונות ותנו לתלמידים להציג. זה יקל עליכם את העבודה ויהפוך את השיעורים למהנים יותר.
- אדוני היו"ר, כנסת נכבדה – עודדו ויכוחים תרבותיים ומסודרים
תלמידים אוהבים שמאתגרים אותם, ולכן למידה דרך שאלות יותר אפקטיבית מהצגה משמימה של החומר. דוגמה יעילה היא עריכת דיבייט כיתתי נושא מסוים, למשל: אופניים חשמליים מגיל 16 – בעד ונגד. ניתן לערוך סימולציה ולחלק את הכיתה לשני חלקים. כל חלק אפשר לחלק לצוותים קטנים יותר, בהם ינותחו סיבות שונות שיחזקו את הטיעון המרכזי. תחרותיות איננה מילה גסה, וכך כל צד שירצה לנצח, יצלול לתוך הנושא ויחקור אותו לעומק כדי לייצר טיעונים משכנעים. מה הרווחנו? הכיתה לקחה חלק פעיל בלימוד של נושא מסוים ועל הדרך חידדה גם את מיומנות הפרזנטציה.
- שכל במקום רגש – להבין גם את הצד השני ולקבל את האחר
קבלת האחר – סיסמה נהדרת אך קשה ליישום, זאת יודע כל מורה. במסגרת תרגילי הדיבייט, ניתן לערוך הגרלה בה נקבע מי טוען בעד נושא מסוים ומי נגד. בפועל, לעתים התלמידים נדרשים "להגן" על צד מסוים גם אם אינם מזדהים איתו. כך למשל, תלמידים דתיים ינסו לשכנע את חבריהם בחשיבות פתיחת בתי עסק בשבת ואילו תלמידים חילוניים יגנו על זכותם של לומדי התורה להישאר בישיבה ולא להתגייס לצה"ל. כאשר תלמיד נדרש להיות "שגריר" של דעה שמנוגדת לדעותיו, הוא לא ישנה את דעתו אך לפתע יבין את המורכבות, את הלבטים ואת הזווית האמיתית של האחר.
- עודדו ביקורת – אל תשתיקו אותה גם אם היא לא נעימה
כולנו, הורים ואנשי חינוך, נוטים לעודד חשיבה ביקורתית בקרב התלמידים, אך בפועל מגיבים באופן הפוך ולעתים גם נפגעים, כאשר הביקורת נמתחת על סגנון ההורות שלנו או על שיטת הלימוד בנוגע לחומר מסוים. אין דוגמה אישית מוצלחת ובוגרת יותר מאשר מורה שמאפשר לתלמידיו למתוח ביקורת עניינית ואף מפנים אותה. הרווח החינוכי כפול – התלמידים יראו שהביקורת שלהם מגיעה לאוזניים קשובות ויהיו פעילים ומעורבים יותר, ובנוסף, ילמדו לקבל ביקורת בעצמם אופן בוגר ומכיל.
הכותב הוא מנכ"ל מרכז כהן אידוב לדיבייט ורטוריקה, אלון כהן
